סליחה, אני רק שאלה...

ברמה של 'כבדהו וחשדהו'. אם מישהו בא ומבקש בקשה שהיא לא לגיטימית, אני פשוט אומר לו בנעימות שזה לא מתאים. בלי לסבן אותו ולהגיד שאולי מאוחר יותר, כי אחרת הוא עלול לחזור אלי. מצד שני, אכן קורה שלפעמים אנשים באים לבקש דברים שהם לגיטימיים ואפילו מאירים את עיני ואני יודע שהם כן מייצגים את החברים שלהם. במקרה כזה, אני נענה לבקשה. הם מבסוטים, וגם הקהל. אני לוקח בחשבון שאני הנווט של החתונה, והמוזיקה היא בהתאם למה שתואם מראש עם הלקוחות.

זה כמובן תלוי בקהל. בכלליות, זאת מוזיקה שלרוב עושה שמח, אבל יש חתונות שבהחלט לא צריך להיסחף, מספיק לשים שיר אחד או שניים. המינון הוא תמיד בהתאם לקהל.

מיותר לציין שלא צריך לשים מוזיקה מזרחית כבדה, מוזיקה דכאונית וכו'. בנוסף מומלץ לא לנגן שירים שהמילים שלהם ממש לא מכבדות את האירוע.

כמובן שלא. אם כבר הגענו לאירוע, אז נשמח להישאר גם עד השעות הקטנות, מבלי לנגן מוזיקה שרומזת לאורחים ללכת הביתה. הגישה היא לחפש כל הזמן את הדבר הבא שיגרום לחברים להישאר בכיף גם אם הם מתלבטים אם כבר ללכת הביתה. וזה לא כרוך בעלות נוספת – זה חלק מהשירות. הגישה היא תמיד להוציא את המקסימום מהאירוע!

אין הנחיה, חוץ מהנחיה מינימלית כגון להזמין את הקהל לטקס חופה. בדרך כלל זה מספיק. אורחי החתונות בישראל כבר למודי ניסיון. הם יודעים מה לעשות לבד, ולא צריכים שינחו אותם. הנחיה אקטיבית מדי עשויה להעליב את האינטליגנציה של הקהל. עידן המיקרופון נשאר אי שם בשנות השמונים.

אין שום סיכוי שניתן לברכה כזאת לעצור את הרצף של המוזיקה ושל הריקודים. הזמן הנכון לברכות מהסוג הזה, אם בכלל, הוא לפני שלב הריקודים, כגון לקראת סיום האוכל. זרימת האירוע הינה אחד הדברים החשובים ביותר לטובת הקהל ועל זה אנו מקפידים.